זאב רודרמן - מייסד מרכז הסיעוד 'מרגוע' בחיפה

הכינוי המתאים לזאב רודרמן יליד 1932, הבעלים והמייסד של מרכז הסיעוד מרגוע בחיפה, הוא:  'מענטש' -  אדם ערכי, הגון, שאפשר לסמוך עליו. 

בגיל 89, זאב מקפיד להיות נוכח מדי שבוע במשרדו העמוס ב'מרגוע'. מאור פניו ודלתו בקומת הכניסה פתוחה לכל.  המילים החביבות עליו, בשיחותיו עם כל אדם הנכנס אליו הם: "אל תדאגו, אני פה". ואכן, שום דבר לא נעלם מעיניו החדות.  בין אם מדובר בהזמנת ציוד חדשני למקום, או שיחה על עובדת חדשה המגיעה למקום.  רודרמן מוכיח ששנים של עבודה קשה ומאומצת הביאו להיותו איש עסקים מצליח, אך לרגע הוא לא שוכח להביע את הערכתו לכל האנשים שהלכו איתו בכל הדרך הקשה, הארוכה והמתפתלת לאורך השנים.

בשיאה של מלחמת העולם השניה, כשהיה בן שש עזב יחד עם הוריו, שתי אחיותיו ואחיו הצעיר את פולין לאוקראינה.  אך בהיותם על הגבול , נאלצו להמשיך במסעם ולסבול מכפור מקפיא, חרפת רעב ומסבל ללא נשוא עד להגיעם לבוכרה. המסע הקשה גבה מחיר כבד ואביו של זאב נפטר מרעב.  לאחר המלחמה , בחרו לחזור לפולין, וזאב ואחיו הצעיר הצטרפו למשלחת ילדים שהועברו לאיטליה, ורק בשנת 1949 הצליחו לעלות לישראל.  זאב הצעיר, התגייס מיד לצנחנים. הוא אמנם לא ידע את השפה העברית אך היה בין 12 הצנחנים הראשונים ששרתו בבה"ד 8.

בתום השרות הצבאי, בחר להצטרף לחברת 'דן', שם הכיר את אשתו ולאחר תשע שנים, כינן בו הרצון, ליזום ולהפוך להיות איש עסקים עצמאי.   זאב התנסה בשלל עסקים שונים, מרכישת תחנות דלק, דרך רכישת בית מלון והפיכתו לאולפן של עולים חדשים אקדמאיים במלחמת יום הכיפורים, ועד לקניית חלקה בגדרה, שם הקים את המעון הסיעודי הראשון בראשותו, שיועד ל-240 מיטות. ככל שצבר ניסיון וידע, כך הבין כי הנוסחה הטובה ביותר לכל עסק היא: "הון אנושי מעולה ומתפתח הוא מקור כוחו והישרדותו של כל ארגון". 

זאב רודרמן: "למעלה מ-40 שנה אני עוסק בענף הסיעוד.  לכאורה, הגעתי לתחום במקרה, וברור לי שיכולתי למצוא את עצמי בתחומים שונים ואף על פי כן, בענף הסיעוד  מצאתי את שילוב הערכים בהם אני דוגל: אתיקה ופיתוח ההון האנושי כ'מתמידי למידה והתעדכנות" , למצוא את האנשים שהם בעלי מוטיבציה אך לא שוכחים לרגע את הנורמות של חמלה, למידה, שיתוף מחד ואוטונומיה מאידך, יושרה ו'ראש גדול'. 

דווקא בתקופה הנוכחית, כשאנו מתמודדים עם מגיפת הקורונה, אני מצדיע לכל עובד ועובד . כי הדינאמיות והשינויים הם בקצב הולך וגדל, והיכולת של העובדים להתמודד עם שינויים וסביבה משתנה אינם דבר מובן מאליו."

"נאה דורש, נאה מקיים" – הקשר של זאב עם עובדי מרכז הסיעוד ב'מרגוע' ישיר.   משרדו   הנמצא בקומת הכניסה פתוח ומזמין כל אחד המבקש את עצתו, עזרתו והכוונתו.  "אני נהנה להיות פעיל.  שני ילדיי, פנינה ואבי גדלו בתוך הענף, והם כמוני נשאבו לתחום ועוסקים בו.   פנינה מנהלת את מרכז הסיעוד 'נאות השרון', אבי מנהל את 'מרגוע' בחיפה, ועדיין למרות שמזמן יכולתי להתרווח לי בניחותא, אני מגיע לפחות פעם בשבוע לכאן, כי אני מאמין בנגישות. בתקופה הזו, בה אנו מתמודדים עם הקורונה, שהיא אסון לאומי, הבנתי כמה חשוב להיות קודם כל בן-אדם ביחסינו לזולת.   

ולסיום, מוסיף זאב, הסוד להישאר צעיר ברוח ולא רק בגיל, היא קודם כל לאהוב את האבא של הילדים שלי.